מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״א

מהדורה: תורת-אמת

מקור משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״א
11 הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְעָשׂוּ בֵּינֵיהֶם גּוֹרָל כֵּיוָן שֶׁעָלָה גּוֹרָל לְאֶחָד מֵהֶן קָנוּ כֻּלָּן. בַּהֲנָיָה שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ זֶה מִזֶּה לְדָבָר שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו גָּמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים ב׳:י״א
11 האחין שחלקו ועשו ביניהן גורל וכו'. ברייתא פרק בית כור דף כ"ה ע"ב ולשונה האחין שחלקו כיון שעלה הגורל לאחד מהן קנו כולן ויש שפירשו כגון שהסכימו שיחלקו לפי סדר תולדותן שמעון אחר ראובן ולוי אחר שמעון וכיון שעלה גורל לראובן קנה שמעון בחלק הסמוך וכן לוי אחר שמעון ורש"י ז"ל פירש בין ממקרקעי בין ממטלטלי דסתמא אמרו קנו ולא חילקו בין זה לזה ואחין דנקט לאו דוקא דהוא הדין לשותפין אלו דבריו ז"ל ויש מי שפירש בשלא חלקו לפי סדר אלא כל אחד יזכה בחלק שיעלה מהקלפי ופי' הברייתא אם הם שנים כיון שזכה הלה בחלק זה זכה שני בחלקו ואם הם שלשה או יותר קנו כולן זה שעלה לו הגורל זכה בחלקו והאחרים קנו כולן לענין לחלוק באותן חלקים שיעשו ע"פ הגורל ואין אחד מהם יכול לחזור ולומר לא בגורל אני חפץ אלא בעילוי אלא כיון שעלה הגורל לאחד מהם יחלקו גם כולם בגורל ויש מי שפירש קנו לגבי ראשון שעלה לו הגורל שהוא אינו יכול לעכב עליהן ולא הן עליו אבל מ"מ אם רצה אחד מן הנשארים לעכב ולחלוק בינו ובין שאר האחרים בעילוי שומעין לו והראשון נראה עיקר עכ"ל הרשב"א ז"ל.
12 ומ"ש המחבר בהנאה שנעשית וכו'. מבואר בגמרא בההיא הנאה דקא צייתי אהדדי וכו'. ובהשגות א"א לא נתחוורו דבריו ע"כ. ולא אבין לו אלא א"כ רצה לומר שהיה לו לברר דבריו: